עבודה‏ > ‏

קבלת אישור עבודה

כל מי שאינו אזרח גרמני או אזרח מדינות מערב אירופה החברות באיחוד האירופאי, חייב באישור עבודה
(Arbeitserlaubnis) המוחתם בדרכונו (בעלי דרכון של מדינה מזרח אירופאית החברה באיחוד רשאים לעבוד כעצמאים, אך עדיין מוגבלים בקבלת אישור עבודה כשכירים).

התנאי לקבלת אישור עבודה הוא קבלה של אישור שהייה (Aufenthaltstitel). לבאים לגרמניה למטרות עבודה (להבדיל מלימודים) ללא סידור מראש, זה מילכוד שקשה לצאת ממנו: אינך מקבל אישור שהיה ללא עבודה, אבל אישור עבודה תקבל, אם בכלל, רק בתנאי שיש לך אישור שהיה.

ככלל, קבלת אישור עבודה כפופה למוכנותו של המעסיק לתת לך מקום עבודה קונקרטי. מוכנות זו מוכחת על ידי הצגת חוזה עבודה חתום - שים לב שהחוזה אינו בתוקף עד קבלת האישור, אך יחייב את שני הצדדים עם קבלתו. את החוזה יש למסור בצירוף מסמכים נוספים בלשכת הזרים (לא בלשכת התעסוקה), כאשר לשכת הזרים היא זו שמעבירה את בקשתך לאישור עבודה לידי השלוחה המקומית של לשכת התעסוקה הפדרלית (Bundesagentur für Arbeit). לשכת התעסוקה מחזירה את החלטתה ללשכת הזרים והיא זו שתודיע לך את תוצאת ההליך. במלים אחרות: אין לך יכולת ליצור קשר ישיר עם לשכת התעסוקה שפועלת מאחורי הקלעים. עם זאת, לשכת התעסוקה רשאית כמובן ליצור קשר איתך והיא אכן תעשה זאת במידה והפקיד ירצה לברר או לבדוק דבר־מה.

המסמכים שיש לצרף לחוזה הם שני טפסים, אחד עבור המעסיק והאחר עבור המועסק. על המעסיק לפרט בקצרה את אופי המשרה ולתאר באילו דרכים הוא ניסה למצוא דורשי עבודה מקומיים. על סמך נתונים אלה תנסה הלשכה לחפש עובדים כאלה - על כן לא רצוי למלא את הטופס בפזיזות. בטופס המיועד למועסק עליך לנמק בקצרה מדוע אתה מתאים לדרישות המשרה, לפרט את הכשרתך, לימודיך ויכולותיך. בנוסף עליך לצרף הוכחות להצהרותיך בטופס - קורות חיים עם תעודות מלימודיך ומהכשרותיך (התמחויות וכדומה).


בלשכת התעסוקה יערכו ראשית כל בדיקת שוק שמטרתה לקבוע אם יש בברלין דורשי עבודה בעלי קדימות (גרמנים ומערב־אירופאים), אשר עונים על דרישות המשרה כפי שפורטו בטופס של המעסיק ויכולים לבצע את אותה העבודה. במידה ואין, תבוצע בשלכת התעסוקה הערכה של תנאי ההעסקה הצפויים לך, על מנת לוודא שהם לא עשויים לפגוע בשוק העבודה בכללותו. אם המעסיק שלך מוכן להעדיף אותך על פני עובד גרמני, משום שהסכמת (נניח) לעבוד תמורת 70% מהשכר המקובל לאותה עבודה, חוזה העבודה שלך לא יאושר, משום שאחרת תוביל המגמה הזו לצניחה גם בשכר שמקבלים הגרמנים באותו ענף.

כישראלי אתה נמצא מראש ביתרון מסויים לעומת אזרחי מדינות אחרות (למשל: הודו), משום שהרשויות הגרמניות הציבו את ישראל ברשימת המדינות המועדפות (לצד ארה״ב, קנדה, אוסטרליה, ניו־זילנד, יפן ודרום קוריאה). פרטים נוספים תמצא בקישור הבא: www.berlin.de/labo/auslaender/dienstleistungen/bes_staaten.html

יתרון נוסף בטיפול בבקשתך מקנה לך תואר אקדמאי, אולם אין לשכוח שישנם בברלין גם אקדמאים גרמניים רבים המחפשים עבודה. פרטים נוספים תמצא בדף ״עבודה לאקדמאים״.

אם הינך מתכונן להקים עסק או לפעול כעצמאי אתה חייב ג״כ באישור, אולם מדובר באישור שונה מזה הניתן לשכירים. על מנת לקבלו, תדרש להוכיח את הצורך בעסק המתוכנן ואת כדאיותו הכלכלית בשנים הראשונות. זאת משום שהכנסותיך ימוּסוּ, כלומר אתה תיכנס לביטוח הסוציאלי הגרמני ותהיה זכאי לתמיכה כלכלית במקרים מסויימים; על מנת להקטין את הסיכויים שתיפול למעמסה על משלם המסים הגרמני, מנסות הרשויות לבדוק מראש את סיכויי הצלחתך כעצמאי.

קבלת האישור לפעול כעצמאי מלווה כמובן באופן אוטומטי בקבלת אישור שהיה למשך שנה לפחות. פרטים נוספים תוכל למצוא בעמוד הזה: www.berlin.de/labo/auslaender/dienstleistungen/selbststaendige.html

סטודנטים זרים, אשר מחזיקים בויזת סטודנט, רשאים לעבוד עד 90 יום בשנה (או 180 חצאי־ימים). ניתן להרחיב את ההיקף על פי בקשה מיוחדת, אולם אז אתם עשויים לאבד את ויזת הסטודנט (תוכלו להמשיך ללמוד, אבל שהייתכם בגרמניה תהיה כפופה מעתה להמשך עבודתכם אצל המעסיק). עבודות סטודנטיאליות (studentische Nebentätigkeiten) באוניברסיטה, למשל כאסיסטנט, אינן מוגבלות מבחינת היקף הזמן, אולם בכ״ז יש לידע את לשכת הזרים על העסקתכם במסגרת זו. להסבר מקיף אנא עברו לדף ״עבודה לסטודנטים״.

בהצלחה!
יואב