לימודים‏ > ‏

השכלה גבוהה

לימודים אקדמיים אינם ערובה לתבונה. אבל לעניות דעתי הם חלק חשוב בדרך אליה.

בברלין תמצאו היצע מגוון של מוסדות להשכלה גבוהה. לא פחות מארבע אוניברסיטאות ושש מכללות - כולן ציבוריות ובמימון הממשלה - פועלות בברלין. לצידן קיימות עשרים ושלוש מכללות פרטיות המציעות מסלולי לימודים, אשר בד״כ הינם מוכרים על ידי המדינה ומקנים תואר אקדמי. מלבד זאת קיימים עוד מוסדות פרטיים רבים, קטנים יחסית, המציעים מסלולי לימוד מגוונים באופן עצמאי (למשל: עיצוב משחקי מחשב). בקיצור: בכל תחום כמעט שאותו חפצה נפשכם ללמוד - בברלין תמצאו את מבוקשכם.

נתונים מרשימים אלו הפכו את העיר למוקד משיכה לסטודנטים מרחבי גרמניה (על 82 מיליון תושביה) והעולם. כיום לומדים בעיר כ-130,000 סטודנטים. בתקופה בה היתה העיר חצויה, שלטו במערב ברלין בעלות הברית; משום שלא היה לברלין המערבית מעמד כחלק אינטגרלי של המדינה המערב-גרמנית, לא חלה כאן חובת השירות בצבא. צעירים רבים היגרו אז ממערב-גרמניה השמרנית יחסית אל מערב-ברלין, שהיתה אז מעין אי. כשהם פטורים משירות צבאי, החלו רבים מאותם צעירים את לימודיהם באוניברסיטה החופשית (עליה תקראו בהמשך) ויצרו בעיר סצנה סטודנטיאלית ששמעה יצא למרחוק, בעיקר עקב הפגנות הסטודנטים בשנת 1968. גם כיום מוסיפה אוכלוסיית הסטודנטים גוון ייחודי לפסיפס האנושי המורכב של העיר.

בגרמניה, ענייני החינוך וההשכלה הם בתחום סמכותן של מדינות־המחוז (ולא של הממשלה הפדרלית). מזה כמה שנים רשאיות מדינות-המחוז לגבות שכר לימוד בגובה של עד 500 אירו לסמסטר, אם ברצונן לעשות כן. לפיכך, רוב מדינות-המחוז במערב-גרמניה החליטו לחייב את הסטודנטים בתשלום שכר לימוד, וזאת בנוסף לעמלת ההרשמה הנגבית מן הסטודנטים מדי סמסטר. מדינת-המחוז ברלין, לעומת זאת, החליטה, כמו שאר המדינות במזרח-גרמניה, שלא לגבות שכר לימוד גם בעתיד, וזאת על מנת ליצור יתרון תחרותי לעומת האוניברסיטאות במערב גרמניה.

כל זאת מתייחס למוסדות הציבוריים בלבד (מובן מאליו שבמוסדות הפרטיים נדרשים הסטודנטים לשלם שכר לימוד גבוה). ואמנם, המוסדות החשובים והגדולים ביותר בברלין הם האוניברסיטאות הציבוריות, שבהן לומדים כ־100,000 סטודנטים. המשמעות היא, שהלימודים של כל אותם סטודנטים מסובסדים כמעט במלואם על ידי המדינה. אמנם מחוייבים הסטודנטים מדי סמסטר בתשלום של עמלת הרשמה בגובה של כ-200 אירו, אך חלק הארי ממנה, כ-155 אירו, משמש למימון הכרטיס הסמסטריאלי לתחבורה הציבורית. סיבסוד זה מהווה מתנה נדיבה שמעניקה המדינה לאקדמאים לעתיד שלה. פריבילגיה זו ניתנת גם לכל הסטודנטים הזרים - כלומר גם לכם.

להלן סקירה שכתבתי עבורכם על ארבע האוניברסיטאות הציבוריות, שהן כאמור המוסדות החשובים ביותר להשכלה גבוהה בברלין.


אוניברסיטת הומבולט (Humboldt-Universität zu Berlin)

זוהי האוניברסיטה השניה בגודלה בברלין ובמובנים מסויימים, אף הותיקה שבהם (ובכל מקרה השניה בסולם הותק). ראשיתה של אוניברסיטת הומבולט באוניברסיטת ברלין, שאותה ייסד בשנת 1809/10 מלך פרוסיה פרידריך וילהלם השלישי, שעל שמו אף נקראה משנת 1828 עד 1946. אביה הרוחני היה חוקר השפות וילהלם פון הומבולט, אשר עבד אז במשרד החינוך של ממלכת פרוסיה ושאף לעצב מחדש את מערכת החינוך. הוא האמין בהשכלה לשם עצמה. לצידו פעל והשפיע אחיו, אלכסנדר פון הומבולט, בעיקר בתחום מדעי הטבע. מאז ייסודה שוכן מרכז האוניברסיטה בשדרה המרכזית אונטר דן לינדן. גם כיום נמצאים כמעט כל המבנים בסביבה זו של לב העיר.

בשנת 1933 אירגנו הנאצים בכיכר שמול המבנה המרכזי את שריפת הספרים המפורסמת. לאחר מלחמת העולם השניה מצאה עצמה האוניברסיטה בסקטור שנשלט על ידי הסובייטים, אשר פתחו אותה מחדש בשנת 1946. כמתנגדים מושבעים של האצולה - ובוודאי של מסורת מלכי פרוסיה - הם נתנו לאוניברסיטה שם חדש-ישן: ״אוניברסיטת ברלין״. ההשפעה הקומוניסטית המאסיבית והרדיפה הפוליטית של פרופסורים וסטודנטים לא-קומוניסטיים גרמו לכך שחלק ניכר מהסגל המרצים והתלמידים עזבו את האוניברסיטה בשדרות אונטר דן לינדן ופתחו במקומה אוניברסיטה חדשה, חופשית, בסקטור האמריקאי ובתמיכת האמריקאים.

בשנת 1949 העניק השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה שם חדש לאוניברסיטה בשדרה: אוניברסיטת הומבולט, על שם האחים שהיו אבותיה הרוחניים. שם זה נשמר גם לאחר נפילת השילטון הקומוניסטי בשנת 1989/90. עם זאת עברה אוניברסיטת הומבולט - כמו שאר מוסדות ההשכלה במזרח־גרמניה לשעבר - רפורמה מקיפה לאחר איחוד גרמניה. תוכניות הלימודים חודשו, סגל המרצים רוענן בעיקר על ידי הבאת חוקרים ממערב גרמניה, ותקציבים גדולים הועמדו לרשות האוניברסיטה. על כן היא נחשבת כיום לאחת האוניברסיטאות הטובות בגרמניה.

אוניברסיטת הומבולדט מקיפה כמעט את כל תחומי הלימוד - משפטים, מדעי הרוח והחברה, מדעי הטבע ואף רפואה (במרכז הרפואי Charité ובשיתוף עם האוניברסיטה החופשית). מבחינה זו, מזכירה אוניברסיטת הומבולט את האוניברסיטה העברית בירושלים. פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר האינטרנט שלה: www.hu-berlin.de

לאוניברסיטת הומבולט יתרון פרקטי חשוב - והוא המיקום המרכזי של אתריה, שיחסוך לכם נסיעות ארוכות אל אולמות ההרצאות, הספריות וכיו״ב.


האוניברסיטה החופשית (Freie Universität Berlin)

האוניברסיטה החופשית נולדה, כפי שהוסבר לעיל, מרדיפת מרצים וסטודנטים לא־קומוניסטיים, אשר נאלצו לייסד אוניברסיטה חלופית במערב העיר. תוכניות אלה התממשו בשנת 1948 בכפר ציורי בשם דאלם (Dahlem) באזור העשיר של דרום־מערב ברלין, שהיה אז בשליטת האמריקאים. ואמנם, האמריקאים היו אלה שמימנו את הקמתה ותמכו בה לאורך השנים, ודבר זה ניכר בשמות המבנים והרחובות בקמפוס הירוק והרגוע של האוניברסיטה החופשית, השונה מאד מהסביבה האורבנית של אוניברסיטת הומבולט.

מקורותיה של האוניברסיטה החופשית הם, אם כן, באוניברסיטת ברלין הותיקה. לאחר נטישתה של אוניברסיטת ברלין על ידי פרופסורים וסטודנטים רבים, נחשבה האוניברסיטה החופשית, כאשר היתה ברלין מחולקת, לממשיכת דרכה האמיתית של האוניברסיטה הותיקה - אמנם המיקום והבניינים היו חדשים, אבל הרוח היתה רוחם של האחים הומבולט. כיום ניתן לומר ששתי האוניברסיטאות ממשיכות את המסורת הישנה - בהתאם לאילוצי הזמנים המודרניים שבהם אנו חיים.

כאשר ברלין המערבית נעשתה למעוז של סטודנטים מן השמאל הפוליטי, אשר על ידי המעבר מן המדינה המערב-גרמנית אל המובלעת של מערב ברלין יכלו להימנע משירות צבאי, היתה האוניברסיטה החופשית לבמה המרכזית של מחאות הסטודנטים המפורסמות של שנת 1968 - ״הבשורה״ יצאה מהקמפוס בכפר דאלם והתפשטה מכאן לאוניברסיטאות במערב-גרמניה. פרופסורים גורשו אז ממשרדיהם, ועל אולמות ההרצאות השתלטו סטודנטים רבים בעלי סימפטיה, ולעתים תמיכה מפורשת, בסוציאליזם (שממנו נמלטו מייסדי האוניברסיטה רק 20 שנה קודם לכן). אף על פי כן, על שמו של מנהיג המחאות, רודי דוצ׳קה (Rudi Dutschke) נקרא שביל המוביל לבנין המרכזי בקמפוס - הודות לכך שרבים מן הסטודנטים המוחים של שנת 1968 השיגו לעצמם לאחר מכן את משרות ההוראה של המרצים שסולקו בדרכים שונות בשל דעותיהם השמרניות.

כיום, האוניברסיטה החופשית צריכה להתמודד עם התחרות מצד אוניברסיטת הומבולט הנהנית ממיקום מרכזי. אולם האוניברסיטה החופשית נחשבת עדיין לטובה מבין השתיים. ואמנם, מספר הסטודנטים של האוניברסיטה החופשית גדול בכעשרה אחוזים מזה של אוניברסיטת הומבולט. יתר על כן: האוניברסיטה זכתה - לצד מספר מצומצם של אוניברסיטאות אחרות בגרמניה - במעמד של ״אוניברסיטת עלית״ (Eliteuniversität), מה שמלווה בהגדלה ניכרת של התקציבים הממשלתיים העומדים לרשותה.

באוניברסיטה החופשית מצטיינת אף היא בהיקף נרחב מאד של מסלולי לימוד במדעי הרוח, החברה והטבע, והיא מפעילה יחד עם אוניברסיטת הומבולט את המרכז הרפואי Charité, המתפקד כפקולטה ללימודי רפואה.

פרטים נוספים על אפשרויות הלימוד באוניברסיטה החופשית תוכלו למצוא באתר שלה: www.fu-berlin.de

החסרון היחיד שעשוי להיות ללימודים באוניברסיטה החופשית הוא המרחק שלה מאזורי מרכז העיר: זמן הנסיעה שלכם צפוי להיות כשעה בתחבורה הציבורית (או כארבעים דקות באופניים) לכל כיוון - תלוי כמובן היכן תגורו. עם הזמן, הקושי בקפיצה ספונטנית לספריה ובחזרה עשוי לעצבן אתכם.


האוניברסיטה הטכנית (Technische Universität)

האוניברסיטה הטכנית היא ״הטכניון״ של ברלין והשלישית בחשיבותה מבין המוסדות להשכלה גבוהה הקיימים בעיר. ההיסטוריה שלה מגיעה עד לשנת 1770. במשך עשורים רבים היא שימשה כמוסד (Lehrinstitut) ללימוד מקצועות מעשיים - בנאות וכדומה - שלא נחשבו אז לתחומים אקדמיים. בשנת 1879 היא קיבלה מעמד של ״מכללה״ (Hochschule) טכנית - והיתה הראשונה מבין המכללות הטכניות בגרמניה שהורשתה להעניק תארי דוקטור.

את צורתה העכשווית היא קיבלה לאחר מלחמת העולם השניה, בשנת 1946. לא במקרה היא נקראת מאז ״אוניברסיטה״: כעקרון, רק מוסדות שיש בהם שילוב ״אוניברסלי״ של מדעי הטבע עם מדעי הרוח רשאים להיקרא אוניברסיטה, ולכן המוסד לא היה זכאי לתואר זה עד שנת 1946. אולם בעקבות מלחמת העולם השניה, שבה העמידו מהנדסי ומדעני גרמניה את כישוריהם לרשות הנאצים וזאת ללא עכבות מוסריים ניכרים, הוחלט לאחר המלחמה שאין להתיר עוד הכשרת מהנדסים שאינה כוללת העשרה הומניסטית מתחום מדעי הרוח. על כן נפתח המוסד לאחר המלחמה מחדש, כאשר הוא כולל גם תחומים ממדעי הרוח, ועל כן הוא נקרא מאז ״אוניברסיטה״.

עקב הצורך בקיצוצים ולאור התחרות הגדולה עם האוניברסיטאות השכנות - הומבולט והחופשית - נסגרו בשנים האחרונות רבות מן המחלקות בתחומי מדעי הרוח שהיו קיימות לפנים באוניברסיטה הטכנית. עם זאת, בהתאם לרוח שבה נוסדה מחדש לאחר המלחמה, עדיין קיים בה המרכז המפורסם לחקר האנטישמיות (Zentrum für Antisemitismusforschung), שרכש לעצמו חשיבות גדולה בברלין, בגרמניה ובעולם בכלל. לצידו קיים עדיין מספר מצומצם של מכונים לספרות, פילוסופיה וכו׳, אם כי בהיקף מצומצם מבעבר. באופן כללי, ההבטים ההומניסטיים של האוניברסיטה הטכנית צריכים לעניין אתכם רק אם אתם רוצים לכתוב את עבודת הדוקטורט שלכם בחקר האנטישמיות.

כאמור, עיקר עיסוקה של האוניברסיטה הוא במקצועות הטכניים (פיזיקה, כימיה, הנדסה, ביולוגיה, מדעי המחשב וכיו״ב). משום שמקצועות אלה אינם מצריכים שליטה מצויינת בשפה הגרמנית, גדול יחסית חלקם של המהגרים ובני־המהגרים בציבור הסטודנטים שלה. עם השנים קיבלה האוניברסיטה הטכנית, שהקיצור שלה הוא TU (= Technische Universität), פירוש אחר: Türkische Universität, כלומר האוניברסיטה הטורקית...

פרטים נוספים על אפשרויות הלימוד תוכלו למצוא באתר של האוניברסיטה הטכנית: www.tu-berlin.de

חשוב לציין שהאוניברסיטה הטכנית מפעילה מרכז ללימוד שפות מודרניות (Zentraleinrichtung Moderne Sprachen או בקיצור ZEMS). גם באוניברסיטאות האחרות ניתן ללמוד, למשל, את השפה הצרפתית - אולם בשל הביקוש הגדול, מדובר בדרך כלל בקורסים סגורים המיועדים רק לתלמידים במסלולים המצריכים את לימוד השפה. לעומת זאת, בקורסים של המרכז ללימוד שפות באוניברסיטה הטכנית אין מגבלה כזו, כך שגם אם אתם רשומים באחת האוניברסיטאות האחרות תוכלו להירשם לכל קורס במרכז הזה - אמנם תמורת תשלום, אך מדובר בסכומים קטנים.

לידיעתכם: באופן כללי עומדת לרשותכם הזכות, כסטודנטים באחת האוניברסיטאות הציבוריות של ברלין, לבקר במספר מצומצם של קורסים מתכניות הלימוד הרגילות של האוניברסיטאות האחרות. עקרונית אתם אמורים לבקש אישור כך, אבל אף אחד לא ממש מקפיד (אלא אם כן מדובר בקורסים מאד מבוקשים, כמו קורסי השפות שצויינו לעיל). עם זאת, חשוב לבקש אישור מראש, אם אתם מתכננים לקבל קרדיט על הקורס הזה בהמשך, באוניברסיטת האם שלכם.

לגבי המיקום: הקמפוס של האוניברסיטה הטכנית ממוקם בשוליים המזרחיים של אזור שרלוטנבורג, לא רחוק מפארק טירגארטן. לא מדובר במיקום מרכזי כמו זה של אוניברסיטת הומבולט, אך גם לא במקום נידח כמו במקרה של האוניברסיטה החופשית. זהו, אם כן, ״מקום טוב באמצע״, ואם אתם גרים באחד האזורים הקרובים - למשל מואביט, שאינו יקר - דרככם לקמפוס תהא קצרה.


האוניברסיטה לאומנויות (Universität der Künste)

האוניברסיטה לאומנויות היא ללא ספק הותיקה מבין מוסדות הלימוד בברלין. ראשיתה בשנת 1696, באקדמיה לאומנויות (Akademie der Künste) שייסד מלך פרוסיה פרידריך הראשון (בינתיים התפתחה האקדמיה לאומנויות למוסד נפרד, המקדיש עצמו לטיפוח האמנויות בכלל ואינו משמש ללימוד בפועל של אומנים מתחילים). בהתחלה נלמדו בה רק האומנויות הפלסטיות (ציור ופיסול), עם הזמן שולבו בה מוסדות מקבילים ועימם תחומים נוספים כמו מוזיקה, אומניות הבמה וכיו״ב.

כיום קיימות באוניברסיטה לאומנויות ארבע פקולטות: הפקולטה לאומנות פלסטית, הפקולטה לעיצוב (כולל ארכיטקטורה, תקשורת ותחומים אחרים), הפקולטה למוזיקה והפקולטה לאומניות הבמה (כולל התחומים הפדגוגיים להוראה בבתי ספר). בנוסף, קיים בה מכון ללימודי המשך (למשל: עיתונאות בתחומי התרבות).

פרטים נוספים תמצאו באתר של האוניברסיטה לאומנויות: www.udk-berlin.de

האוניברסיטה לאומנויות היא הקטנה מבין ארבעת האוניברסיטאות הציבוריות - לומדים בה כ-3,600 סטודנטים בלבד - אבל מדובר, ללא ספק, במוסד ״המגניב״ ביותר בעיר, לטוב ולמוטב. אם חשקה נפשכם בקרב אופנה המתחדש מדי יום כנגד שאר הסטודנטים, זהו המקום עבורכם... בברלין קיימת, באופן כללי, סצנה של אומנים צעירים, והודות לידידי הלומדים שם אני יכול לעקוב אחריה מפעם לפעם, בפתיחות של תערוכות, מסיבות פרטיות וכיו״ב. אינני בטוח שמדובר באנשים מאושרים, אבל ניכר עליהם שהם רודפים אחר חלומותיהם בתשוקה ובלהט (שלא בהכרח מאפיינים את הסטודנטים ״השכלתניים״ במוסדות האחרים).

לצד האוניברסיטה לאומנויות קיימים בברלין גם מספר מוסדות פרטיים - הם אינם מכסים את כל המקצועות, אלא מתמקדים בד״כ באומנויות פלסטיות או באמנויות הבמה. מאחר שהאוניברסיטה לאומנויות היא מוסד ממשלתי, הלימודים בה הם למעשה בחינם - ועל כן קשה להתקבל ללימודים, גם אם אתם מוכשרים... במוסדות הפרטיים איכות הלימוד, כך אומרים, טובה הרבה יותר, ויכול להיות שאף קל יותר להתקבל (בין השאר, זוהי תוצאה של היחס בין ההצע לביקוש), אבל שכר הלימוד שתאלצו לשלם יהיה גבוה.


מוסדות אחרים

סקירה על אודות כל המוסדות החשובים להשכלה גבוהה בברלין - כולל המכללות הציבוריות (ללא שכר לימוד) ומוסדות הלימוד הפרטיים - תמצאו בויקיפדיה הגרמנית:

de.wikipedia.org/wiki/Hochschulen_und_Forschungseinrichtungen_in_Berlin

חיפוש קצר באינטרנט אחר המוסד המסקרן אתכם יוביל אתכם לאתר המוסד.