רפואת שיניים

לרופאי השיניים איגוד מקצועי משלהם. לכן לא ניתן לקבל הפניה מרופא כללי לרופא שיניים. מאותה סיבה יהיה עליכם לשלם אצל רופא השיניים שוב את דמי הרבעון, גם אם כבר שילמתם אצל רופא אחר – אבל רק אם הרופא באמת יטפל באיזו בעיה. הבדיקה השגרתית, לעומת זאת, חינם.
 
שימו לב: ישנן מרפאות שיניים שבהן הפקידות מבקשות עוד לפני הטיפול שתשלמו את דמי הרבעון, משום שהן מניחות שלא הייתם טורחים להגיע לרופא אלמלא הייתה איזו בעיה הדורשת טיפול. אם אתם הולכים, כמוני, פעמיים-שלוש בשנה לבדיקה השגרתית, אין סיבה לשלם את דמי הרבעון וכדאי להתעקש על תשלום בסוף הביקור, שכן רוב הביקורים מסתיימים ללא טיפול אמיתי ולכן גם ללא חובה לשלם.

במערכת הציבורית, רפואת השיניים היא תחום ״רגיש״. הטיפולים יקרים ולכן המדינה מצמצמת מעת לעת את מגוון הטיפולים המבוטחים ומקטינה את גובה הכיסוי, כך שהמטופל נדרש להוציא יותר מכיסו על מנת להשלים את ההפרש ולקבל את הטיפול. לכן כדאי לשים לב לשתי נקודות חשובות:
  • ישנם לפעמים הבדלים חשובים בין הקופות הציבוריות בנוגע לשירותים הנוספים (Zusatzleistungen) בתחום רפואת השיניים. חלק מהקופות מציעות כיסוי גבוה יותר של התשלומים כתגמול על בדיקות שיניים שגרתיות. כדאי לבדוק מה מציעה הקופה שלכם ומה עליכם לעשות על מנת להיות זכאים לתגמול (בד״כ מדובר בפנקס חותמות שיש להגיש לרופא השיניים בכל ביקור).
  • מבוטחים רבים של המערכת הציבורית רוכשים לעצמם ביטוח שיניים נלווה (Zahn-Zusatzversicherung) על בסיס פרטי. ככל שהמדינה נסוגה מתחום בריאות השן, כך פורח השוק הפרטי. כיום ישנן חברות רבות המציעות ביטוחים חלקיים כאלה: אתם נשארים מבוטחים במערכת הציבורית ומשלמים מכיסכם האישי על ביטוח נוסף, שתקף רק לרפואת שיניים.
האמור לעיל - ובעיקר הפיצול לאיגודים שונים - לא רלוונטי כלל למבוטחים פרטיים. עם ביטוח בריאות פרטי, ההתנהלות שלכם פשוטה הרבה יותר: בטיפולים שוטפים אתם משלמים תחילה מכיסכם הפרטי את כל החשבון. רק אחר כך אתם מתחשבנים עם הקופה, בהתאם לתנאי הפוליסה. בטיפולים מורכבים ויקרים יש לקבל תחילה אישור מהקופה בכתב לפני תחילת הטיפול, אחרת אתם עלולים להפסיד את הזכאות למימון מהקופה.