הפיצול בקהילה - רקע היסטורי

בברלין - בניגוד לרובן המוחלט של ערי גרמניה - מתקיימות שתי קהילות יהודיות נפרדות זו לצד זו. הגדולה והמוכרת נקראת בפשוט ״הקהילה היהודית״ ולה כ-11,000 חברים רשומים. הקהילה הקטנה מונה כמה מאות חברים בלבד ונקראת ״עדת ישראל״.

כל ההתחלות קשות

בשנת 1847 יצא חוק מאת המלך, שכפה על כל היהודים בפרוסיה - הממלכה, שברלין היתה בירתה - להתארגן במסגרת קהילתית מסודרת במקום מושבם. תוך שהוא מעניק לקהילות היהודיות זכויות שלא היו להן בעבר, בטרם זכו למעמד רשמי. אז הקימו יהודי ברלין את האירגון שנקרא ״הקהילה היהודית בברלין״.

חוק זה היה תחילתן של ״קהילות האחדות״ (Einheitsgemeinden), שבהן היו חברים יהודים אורתודוקסיים לצד יהודים ליברליים, כאשר הקהילות הגדולות יותר מחזיקות במספר בתי כנסת - לא רק מטעמים גאוגרפיים וכמותיים, אלא גם על מנת לשרת את צרכי הדת של חבריהן בעלי הדעות השונות עד מנוגדות. גם כאשר בוטלה החובה להיות חברים בקהילה מרכזית אחת בשנת 1869, נשמר, באופן כללי, מבנה קהילת האחדות.

בתקופת הנאצים חוייבו היהודים להצטרף למסגרת יהודית משותפת, אך זו הוגדרה כידוע באופן גזעני, כאשר המרכיב הדתי היה חשוב הרבה פחות. לאחר המלחמה בוטלה כמובן החובה, אך המבנה הבסיסי נשמר וממשיך להתקיים עד ימינו. בקהילה היהודית בברלין חברים כיום יהודים אורתודוקסיים, קונסרבטיביים ורפורמים זה לצד זה - אמנם ישנם חיכוכים וויכוחים, אבל מבנה הקהילה נשמר.

אין כלל בלא יוצא מן הכלל...

...ובמקרה שלנו מדובר בקהילה הקטנה ״עדת ישראל״ שהוזכרה לעיל. ראשיתה בשנת 1869, כאשר חלק מן היהודים האורתודוקסיים בברלין (לא כולם) פרשו מן הקהילה המרכזית עקב אי-שביעות רצונם מדרכם של היהודים הליברליים, שמשקלם היה גדול. מדובר היה בזרם הנאו-אורתודוקסי לפי דרכו של הרב המפורסם שמשון רפאל הירש (״תורה עם דרך ארץ״). הקהילה החדשה נקראה, כאמור, ״עדת ישראל״. הרב הראשון שלה היה עזריאל הילדסהיימר הנודע.

פיצולים דומים התרחשו באותה תקופה גם במקומות אחרים בגרמניה - בעיקר בערים הגדולות, שבהן היו יהודים ליברליים רבים ובעלי השפעה גדולה מחד אחד, אך מספיק נאו-אורתודוקסיים מצד שני, על מנת לאפשר את ייסודה של קהילה חדשה.

מרכזה של הקהילה היה ברחוב ״הארטילריה״, כיום רחוב טוכולסקי. בשנת 1939 פורקה ״עדת ישראל״ בצו של המשטר הנאצי, שחייב כאמור את כל היהודים - אורתודוקסיים, ליברלים, ציונים ואחרים, גם אתאיסטים - להתארגן מחדש במסגרת אירגונית משותפת.

כיום

לאחר המלחמה נמצא מרכז הקהילה בחלק הקומוניסטי של ברלין, שיהפוך עד מהרה לברלין המזרחית. עם זאת, ״עדת ישראל״ לא קמה מן ההריסות מיד לאחר המלחמה. רק בשנת 1985 הוקמה מחדש באישור השלטון הקומוניסטי. לאחר איחוד גרמניה, בשנת 1990, נאלצה ״עדת ישראל״ להילחם מחדש על מעמדה, ורק לאחר מאבק משפטי ממושך אושרר בשנת 1997 מעמדה המשפטי כקהילה יהודית רשמית, מקבילה לקהילה המרכזית בברלין, המונה כ־12,000 חברים.

וזה עוד לא הסוף

בשנת 2007 הפיצו בתקשורת אישים מוכרים בקהילה המרכזית - מהאגף הליברלי שלה דווקא - כוונות ואיומי פרישה, עקב הפיכת